איך הקהילה הגאה מיוצגת בטלוויזיה ב-2018?

בעשורים האחרונים עשינו כברת דרך משמעותית במאבק לשוויון, אבל האם להט"בים זוכים ליחס מחבק ואוהד גם בטלוויזיה ובקולנוע? בחנו כמה מהתכנים הכי גאים על המסך וחזרנו עם תובנות מעניינות מוזר לחשוב שרק לפני שלושים שנים בוטל בישראל החוק שאוסר על משכב זכר, אבל בהחלט גם מעודד שמאז עברה החברה הישראלית כברת דרך משמעותית ביכולת להכיל…

בעשורים האחרונים עשינו כברת דרך משמעותית במאבק לשוויון, אבל האם להט"בים זוכים ליחס מחבק ואוהד גם בטלוויזיה ובקולנוע? בחנו כמה מהתכנים הכי גאים על המסך וחזרנו עם תובנות מעניינות


מוזר לחשוב שרק לפני שלושים שנים בוטל בישראל החוק שאוסר על משכב זכר, אבל בהחלט גם מעודד שמאז עברה החברה הישראלית כברת דרך משמעותית ביכולת להכיל ולקבל את הגוונים השונים שבה.
אז נכון, עדיין יש אפליה, אלימות ופערי זכויות, אבל מהצד השני והוורוד יותר אפשר לראות את מצעדי הגאווה שמתקיימים כבר שני עשורים בתל אביב ומצעדים נוספים ב-9 ערים נוספות השנה.
גם החברה כבר יותר מחבקת ופחות מדירה – ואצל הדור הצעיר התמונה אפילו יותר ורודה מזו של דור המייסדים.
גם רבות מהחברות הגדולות במשק הישראלי בוחרות לחבק את הקילה ואחת הבולטות שבהן היא yes, שכבר שנים מקדמת שוויון לכולם והשיקה השנה לרגל חודש הגאווה את RAINBOW – חבילת תכנים גאים ב-VOD וב-STINGTV.

בדקנו כמה מהתכנים הגאים האלו ותמצתנו את מה שבאמת חשוב לדעת עליהם:

 

 

המירוץ לדראג של רו פול: מהמחתרת ללב המיינסטרים

לפני 20 שנים, הוועד למלחמה באיידס ערך לראשונה את ה"וויגסטוק" בישראל – מופע של מלכות דראג לגיוס תרומות למלחמה באיידס.
זהו אירוע שהחל בשנות ה-80 בניו יורק, אבל כשנערך לראשונה בארץ, הוא לא התקבל בהבנה ובפתיחות.
למעשה, באותו הערב שוטרים הגיעו לפנות את המשתתפים באירוע בכפפות גומי, מחשש (משולל כל יסוד) שידבקו במחלות.
התמונה הזאת הפכה לאחד מהסמלים החשובים ביותר של מאבק הקהילה הגאה ומשמשת עדות ניצחת לסטיגמות שלאט, אבל בטוח, נעלמות מהעולם.

היום, 20 שנים אחרי, הוויגסטוק עדיין מתקיים בכל שנה בתל אביב, ו-"המירוץ לדראג של רו פול" שם את מלכות הדראג בלב המיינסטרים בארץ ובעולם, בצורה שגורמת לאנשים מכל קצוות האוכלוסייה להזדהות, להתרגש, לצחוק ולגלות עולם שלא בהכרח היו נחשפים אליו לולא התוכנית.

זה עשור שרו פול ומלכות הדראג שלו נכנסים עמוק אל תוך הלב של מיליוני אנשים ברחבי העולם – סטרייטים ולהט"בים כאחד.
בתקופה הזאת הספיקה התוכנית לקטוף לא פחות מ-4 פרסי אמי, לעבור מערוץ נישתי של הקהילה הגאה ל-VH1, בין הערוצים הפופולריים בארצות הברית, לגרום ללא מעט סטרייטים לאמץ ז'רגון של מלכות דראג ובעיקר לתפוס מקום של כבוד בלב המיינסטרים.

 

 

 

Looking – הסרט: מתוק ונעים

Looking היא סדרה מצוינת של HBO על חיים של חבורת הומואים בסן פרנסיסקו. הסדרה צברה קהל של מעריצים מכל קצוות האוכלוסייה – בהם גם לא מעט סטרייטים שהתמכרו.
בדומה למשפחה מודרנית, הסדרה הזאת לא ניסתה לטאטא את הסטיגמות ואת הסממנים של הקהילה הגאה מתחת לשטיח – אלא הציגה אותם בגאווה אבל הראתה שהגיבורים שלה הם הרבה יותר מעוד אובייקט צבעוני.

הסדרה Looking בוטלה אחרי שתי עונות בלבד, אולם המעריצים לא קיבלו בכניעה את הבשורה. עצומה אינטרנטית להחזרתה צברה תאוצה עד ש-HBO החליטה להפיק סרט מסכם שיחתום את העלילה.
אם לא ראיתם את הסדרה – זה הזמן לדלג לסעיף הבא – כי אתם עומדים להיתקל בספוילר אכזרי.

הסרט מציג את החברים כשנה לאחר סיום העונה השנייה, כשפטריק מורי סיים את יחסיו עם קווין ועבר לגור בדנוור.
כעת הוא שב לסן פרנסיסקו לחתונה של אגוסטין ואדי ומתמודד עם שדים מהעבר.
זוהי קומדיה כיפית וקלילה, שחולפת מהר מדי ונותנת למעריצים את סגירת המעגל שכל כך חיכו לה.
חבל שאין עוד עצומה שמכה גלים ותבטיח עונה שלישית.

 

 

"הגיור הגאה שלי": נוגע בבטן הרכה

סיימון אטקינס גדל על הערכים השמרניים של הנצרות הקתולית עד שיצא מהארון כהומו.
כשהבין שהדת שלו לעולם לא תקבל אותו כפי שהוא – הוא החליט לבחון האם הדת היהודית רואה את הנושא הרגיש באור אחר.
אז הוא ביקר בישראל כדי להבין את החיים המורכבים שלנו ונדד בין שני עולמות מנוגדים – תל אביב הפלורליסטית וירושלים שמשמיעה גם קולות אחרים.
התיעוד שלו מרתק, סוחף ורלוונטי לא רק לקהילה הגאה בישראל – אלא לכל ישראלי.
זו הזדמנות להסתכל על עצמנו מהצד- ממקום מפוקח ואובייקטיבי יותר – ולהפיק תובנות שיעזרו לנו לבנות חברה מקבלת, חזקה וערכית יותר.

הגיור הגאה שלי

האם ישראל היא המקום הטוב ביותר בעולם לחיות כהומו? סימון אטקינס, צעיר בריטי הומו וקתולי יוצא למסע משעשע וחוצה-גבולות בעקבות הקשר שבין היהדות והישראליות להוֹמוֹאיוּת. "הגיור הגאה שלי", בכורה: יום חמישי, 7.6, בשעה 22:00 ב-yes דוקו וב-yes VOD. להקלטה: https://bit.ly/2Ltg4X7

פורסם על ידי ‏yes דוקו‏ ב חמישי, 7 ביוני 2018

 

 

משפחה בטראנס: על משפחה ישראלית בעולם החדש

מעטים הסרטים כמו "משפחה בטראנס", שצופים בהם ומרגישים שהדמעות זולגות מעצמן. עוד יותר נדירים הבמאים כמו אופיר טריינין, שמצליחים לגעת בנושא כמו שינוי מין, שעדיין נתפס כשנוי במחלוקת, ובכל זאת לכבוש לבבות של כל כך הרבה ישראליים.
חשוב להבין שגם היום, על אף השינוי המדהים ביחס של חלקים גדלים באוכלוסייה להומואים ולסביות, אם תשאלו במעגלים הקרובים לכם כמה אנשים מכירים מקרוב אנשים טרנסקסואליים, כנראה המספרים לא יהיו גבוהים במיוחד.

בסרטו "משפחה בטראנס", חושף טריינין בפני הקהל הישראלי את העצבים החשופים ביותר של משפחה עם ארבעה ילדים, שאביהם עובר ניתוח לשינוי מין.
זהו סרט שמוכיח כמעט בכל סצנה מה באמת הופך משפחה למאושרת – קבלה, פתיחות ואהבה ללא תנאים.

עצם העובדה שהסרט קטף את המקום הראשון בפסטיבל הסרטים "דוקו אביב" כבר מראה עד כמה התקדמו כחברה מהתקופה שעיסוק בנושאים כאלה היה מוקצה.
הסרט והמסר המהדהד שלו ממחישים כמה חשוב שכל אחד מאיתנו ישאף להבין קצת יותר את השונה – במקום לפלג, לחשוש ולהדביק תוויות.