הזמן עובר מהר כשמהלכים: "המתים המהלכים" חוזרת בעונה עשירית שלא דורכת במקום

קצת קשה להאמין, אבל מאז שהתעוררנו יחד עם ריק גריימס (אנדרו לינקולן) אל מציאות שבה חבורת מתים מהלכים מנסה להשתלט על העולם, כבר חלפו תשע עונות. העונה העשירית והחדשה, שמגיעה אחרי אינספור תהפוכות, מוכיחה לנו שהם לגמרי כאן כדי להישאר. הסדרה שזכתה לאינספור ביקורות חיוביות עם עלייתה לשידור, ריתקה אל המסך מיליוני צופים מרחבי העולם,…

קצת קשה להאמין, אבל מאז שהתעוררנו יחד עם ריק גריימס (אנדרו לינקולן) אל מציאות שבה חבורת מתים מהלכים מנסה להשתלט על העולם, כבר חלפו תשע עונות. העונה העשירית והחדשה, שמגיעה אחרי אינספור תהפוכות, מוכיחה לנו שהם לגמרי כאן כדי להישאר. הסדרה שזכתה לאינספור ביקורות חיוביות עם עלייתה לשידור, ריתקה אל המסך מיליוני צופים מרחבי העולם, ואם להודות באמת – קשה היה שלא לפתח איתה סוג של מערכת יחסים כבר בשלבים מוקדמים מאוד.

 

כמו בכל מערכת יחסים שמבוססת על פז"ם מכובד של עשר עונות, התבגרנו ביחד עם הדמויות שלנו לטוב ולרע. חווינו איתן תקופות "ירח דבש" מעולות ושרדנו גם כמה וכמה אתגרים. אחרי שתי עונות חלשות יותר ופרידה מקארל שננשך על ידי אחד מהמתים, בניגוד למתרחש בקומיקס עליו מבוססת הסדרה, אפשר היה להבין את הביקורת שהייתה לחלק מהצופים. אלא שאז הגיעה העונה התשיעית, שבה עברו השורדים אל הטריטוריה של "הלוחשים", וגרמה לנו להאמין בכוחם של המתים מחדש.

 

 

זה קרה בזכות כמה התפתחויות מהותיות שכללו בין היתר שינויים בקאסט וניסיון לשוב ולעקוב אחרי עלילת הקומיקס, לצד כניסתה של אנג'לה קאנג לתפקיד השואוראנרית של הסדרה במקומו של סקוט גימפל. ולמרות הפרידה המורכבת מאנדרו לינקולן, שעזב את משפחת "המתים" לטובת משפחתו האמיתית, העונה התשיעית איפשרה לנו להתאחד מחדש עם כמה מהמאפיינים שהפכו את הסדרה לאהודה כל כך. תהליך שהוא ממש לא מובן מאליו בסדרות שמאבדות את הדמות הראשית.

 

מה תעשו כשתהיה מתקפת מתים מהלכים?

מצאנו את החבילה המושלמת שלא תזיז אתכם מהספה>> ספרו לי עוד

 

העונה העשירית והחדשה ממשיכה את הקו הזה, עם פרקים שנותנים מקום של כבוד לכמה דמויות ראשיות בו זמנית ועלילה שמצליחה להיראות מגובשת כבר מהרגע הראשון. ברוב העונות הקודמות פרקי הבכורה התמקדו בעיקר בניסיון לעשות לנו סדר בכל מה שקרה לדמויות ולמערכות היחסים ביניהן, ולכן לא השאירו יותר מדי מקום להתפתחויות חדשות. הפעם לעומת זאת, אין ספק שהתחלנו ברגל ימין (עד כמה שאפשר לומר את זה על לווין ששועט לכיוון כדור הארץ…)

 

אם באמצע העונה התשיעית קפצנו כמה שנים קדימה, מה שאיפשר לרווח את האירועים שהתרחשו במהלכה ועזר לאמינות שלהם, הפעם אנחנו גם חוזרים קצת אחורה. הפרק השני בעונה מאפשר לנו להכיר טוב יותר את ההיסטוריה של "הלוחשים", בני אדם שעוטים מסיכות מעורם של מתים ומסתובבים בקבוצות במטרה להצליח לשרוד, וגם את עברה של המנהיגה שלהם שקרויה אלפא (סמנתה מורטון). עבור סדרות שמתאפיינות באקשן בלתי פוסק ההחלטה לעצור לרגע היא ממש לא מובנת מאליה, אבל היא ללא ספק נחוצה ונותנת כמה תשובות לשאלות שבטח שאלתם את עצמכם.

 

 

וכמובן שישנם גם הסיפורים הנוספים, שלפחות אחד מהם מתכתב עם המציאות ולגמרי שובה לב. כשאנג'ל תיאורי, שמגלמת את דמותה של קלי, מתייחסת בסדרה לאובדן השמיעה המתקדם שלה – היא לא צריכה לשחק. מאז תאונת הדרכים שחוותה השחקנית ובעקבותיה איבדה את השמיעה באוזן אחת, תיאורי מתמודדת עם הידיעה שייתכן שמדובר בתהליך שיפגע גם באוזנה השנייה. במקום להתעלם מהמצב המורכב או לנסות להסוות אותו, החליטו כותבי הסדרה להפוך אותו לחלק בלתי נפרד מהסיפור. אמה של השחקנית ניסתה לעודד אותה במהלך ההחלמה מהתאונה ולהוכיח לה שמדובר ב"סוג של כוח על", וזו גם הגישה שבה בוחרת הדמות שלה, קלי, בסדרה.

 

אין ספק שכצופייה האדוקים של "המתים המהלכים" כבר חווינו לא מעט תהפוכות- אובדן דמויות אהובות וטוויסטים שגרמו לנו לחשוב פעמיים אם לעבור לפרק הבא. אבל החדשות הטובות הן שאם גם אתם חלק מאיתנו, העונה העשירית היא לגמרי ההפתעה שקיוויתם לה. בין אם ליוויתם את "המתים המהלכים" מהעונה הראשונה ובין אם הצטרפתם לאורך הדרך, אתם צפויים לגלות שההכרזה על שעת המוות הייתה מוקדמת. המתים שלנו הכי מהלכים שיש, והם ממש לא דורכים במקום.